מבקר תלונות נחקרים בשב"כ
מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) הוא איש משרד המשפטים הממונה על טיפול מקדמי בתלונות נגד חוקרים בשירות הביטחון הכללי.
תפקיד המבת"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבת"ן, שהחל לפעול מתחילת שנות ה-90, מבצע בדיקה מקדמית של תלונות נחקרים נגד חוקרי השב"כ, ומעביר את החומר לידי פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה המשמש כ"ממונה על המבת"ן" המחליט על הטיפול בתלונה.
כך תיאר השופט אליקים רובינשטיין את עבודת המבת"ן[1]:
- "לאחר קבלת התלונה או המידע (אם באופן ישיר מטעם המתלונן ואם באופן עקיף, למשל על ידי נציגי ארגוני זכויות) עורך המבת"ן בדיקה מקדמית. לטענת המשיב (היועץ המשפטי לממשלה), בדיקה זו כוללת ככלל פגישה עם המתלונן, בחינת חומר החקירה ותשאול גורמי השב"כ המעורבים. בתום הבדיקה, על פי הנוהל הקיים, מעביר המבת"ן את תיק הבדיקה וכל החומר שנאסף במהלכה, בצירוף חוות דעתו וסיכום ממצאיו, לממונה. הממונה בוחן את התיק וההמלצה ומחליט על המשך הטיפול, והאפשרויות הן אלה: א. העברת הטיפול לגורם המוסמך לשם פתיחה בחקירה פלילית (אלא אם הממונה הוא משנה לפרקליט המדינה ובעל הסמכות להכריע בעניין בעצמו); ב. פתיחת הליכים משמעתיים או שינוי פנימי בנוהלי העבודה; ג. גניזת התיק (והתלונה)."
כפיפות המבת"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים רבות היה איש שב"כ הכפוף לפרקליטות המדינה ממונה על בדיקת תלונות של נחקרי הארגון (מבת"ן)[2]. הממונה היה ככלל בתפקידו האחרון בשב"כ, כדי להגן על עצמאותו.
בינואר 2012 הודיעה המדינה בתשובה לעתירה לבג"ץ שב-2010 החליט היועץ המשפטי לממשלה, על דעת פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומנכ"ל משרד המשפטים, כי המבת"ן יהיה עובד משרד המשפטים[3].
ביוני 2013 הועבר התפקיד בפועל למשרד המשפטים, עם מינויה של אל"ם (מיל') ז'אנה מודזגברישוילי לתפקיד[4].
הטיפול בתלונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2001–2008 הוגשו למבת"ן ונבדקו על ידו כ-600 תלונות על עינויים והתעללות, אולם לא נפתחו חקירות פלילית[5]. בתחילת שנת 2018 פורסם כי לראשונה מאז הקמת המבת"ן, נפתחה חקירה פלילית נגד חוקר שב"כ בעקבות תלונה[6].
על פי טענת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, תשובות המבת"ן לתלונות היו לקוניות באופן שהקשה על הגשת ערר ולא יידעו את המתלונן על זכותו להגיש ערר. החל מסוף 2011 כללו התשובות לתלונות גם הודעה על הזכות להגיש ערר[7].
במקרים רבים נמנע המבת"ן מלשמוע את המתלונן בנימוקים הבאים[8]:
- התלונה הוגשה באיחור
- המתלונן נמצא בשטחי הרשות הפלסטינית
בשנת 2013 הודיעה המדינה, בתשובה לעתירה בבג"ץ, כי תאפשר בעתיד עיון של המתלוננים בחלק מחומרי הבדיקה העוסקים בתלונותיהם, ללא חומר שמסירתו עלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים[9].
בעבר עלו תלונות על עיכוב בטיפול בתלונות כשלעיתים לקח מספר שנים עד לקבלת תשובה לתלונה. לטענת המדינה, עם העברת המבת"ן לאחריות משרד המשפטים, "אין עוד בסיס לטענות בדבר עיכוב בלתי סביר בבדיקת תלונות". עם זאת, הנושא תלוי ועומד בעתירה לבג"ץ שהגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל[10].
המבת"ן משהה לכאורה בדיקה של תלונות של נאשמים בהליכים פליליים לפחות עד אחרי תום משפט הזוטא לבירור קבילות הודאת הנאשם. נוהל זה מסתמך על פסיקה של בג"ץ שהתיר באופן כללי את דחיית החקירה בתלונות הנאשם עד אחרי משפט הזוטא[11]. לטענת משרד המשפטים, הדחייה בטיפול בתלונה נעשית כדי שלא לשבש את הליכי המשפט המתנהלים בעניינו של המתלונן. ארגוני זכויות אדם טוענים שהעיכוב פוגע ביעילות הטיפול בתלונות והיכולת לערער על תשובת המבת"ן[12].
מבקר התלונות נוהג לדחות תלונות בהם נעשה שימוש ב"אמצעים מיוחדים" שהוא כינוי לאמצעים בלתי חוקיים שנפסלו לשימוש בבג"ץ העינויים, אם הוא סבור שלחוקרים עומדת הגנת הצורך. בג"ץ אישר נוהג זה ודחה את תביעת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לפתיחה בחקירה פלילית בכל מקרה בו נעשה שימוש ב"אמצעים מיוחדים"[13].
נכון לשנת 2021 הוגשו כ-1,300 תלונות למבת"ן, ואף אחת מהן לא הניבה כתב אישום[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יותם ברגר, מאות נחקרים התלוננו, אך משרד המשפטים לא פתח באף חקירה נגד איש שב"כ, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2016- דניאל דולב ומאיה הורודניצ'אנו, 23 אירועים חריגים, 0 צעדים נגד חוקרים: כך נראה "הפיקוח" על שב"כ, באתר וואלה, 30 באפריל 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בג"ץ 1265/11 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־6 באוגוסט 2012, פסקה ו'.
- ^ ניר חסון, תלונות: חוקרי שב"כ תולשים זקנים לנחקרים ומבצעים בהם מעשי סדום, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
- ^ בג"ץ 1265/11 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־6 באוגוסט 2012, פסקה ז'.
- ^ מינוי אל"ם (מיל') ז'אנה מודזגברישוילי לתפקיד מבקרת תלונות נחקרים בשב"כ (המבת"ן) במשרד המשפטים, הודעת משרד המשפטים, 6 ביוני 2013
- ^ בג"ץ 1265/11 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־6 באוגוסט 2012, פסקה י"א.
- ^ יותם ברגר, אחרי גניזת אלף תלונות, משרד המשפטים פתח בחקירה פלילית נגד חוקר שב"כ, באתר הארץ, 25 בינואר 2018
- ^ בג"ץ 1265/11 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־6 באוגוסט 2012, פסקה י"ב.
- ^ מתחת לכל ביקורת, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, דצמבר 2009, עמ' 36-39
- ^ הודעת המדינה בתשובה לבג"ץ 1494/12, באתר הוועד נגד עינויים
- ^ בג"ץ 8899/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־24 בינואר 2016
- ^ בג"ץ 5413/03 עליוואת יעקוב נ' ראש המחלקה לחקירת שוטרים - משרד המשפטים, ניתן ב־25 בספטמבר 2003
- ^ יותם ברגר, מאות נחקרים התלוננו, אך משרד המשפטים לא פתח באף חקירה נגד איש שב"כ, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2016
- ^ בג"ץ 5722/12 אסעד אבו גוש נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־12 בדצמבר 2017
- ^ [1]